את כניסתה לתהליך ההתחדשות העירונית, החלה ירושלים ב-2014 עם תכנית אב מקיפה, המפרטת את כל הכללים והקריטריונים, כמו גם את המבנים הפוטנציאליים להתחדשות בכל שכונות העיר. תהליכי ההתחדשות העירונית כוללים בתוכם פרויקטים ציבוריים, המיועדים לחדש מרחבים ציבוריים כמו המדרחוב במרכז העיר, רחוב יפו, רחוב שלומציון המלכה, מתחם התחנה וכן הלאה, והם כוללים גם חידוש של מבני מגורים ישנים, חלקם על בסיס פרוצדורות של שימור מבנים וחלקם על בסיס מיזמי פינוי בינוי בירושלים, להרס מוחלט של המבנים והקמתם מחדש בבנייה מודרנית.

בכל הנוגע למיזמי התחדשות עירונית בירושלים מציעה תהליך מסודר, שמאפשר לכל תושב לבחון את עמידת המבנה בו הוא גר בקריטריונים שהוגדרו, ולקבל את כל המידע הנדרש סביב האפשרויות לחידוש המבנה. מידע זה הוא קריטי בכל פרויקט פינוי בינוי והתחדשות עירונית בירושלים, שכן הוא כולל בתוכו את זכויות הבנייה שיוכל הקבלן לקבל בתמורה לעבודתו, על מנת שבעלי הדירות עצמם יהיו פטורים ממימון עלויות הפרויקט, ואת היקף עבודות השיקום שניתן יהיה לבצע במסגרת התכנית על פי הכללים שהותוו בתכנית האב.

מידע זה יכלול גם את הפרטים אודות הגובה המקסימלי שאליו יוכל להתנשא הבניין המחודש, גודל מגרש החניה שיעמוד לרשותו ועוד שורה של פרטים קריטיים, לרבות סוג אבני החיפוי המותרות, בהתאם לאופי המבנים הסמוכים במקום, ולאופייה הכללי של העיר ירושלים. בהתאם לכך, בכל מהלך של פרויקט התחדשות עירונית, חשוב מאוד לבצע את הדברים בצורה מקצועית ונכונה, שתבטיח קבלת החלטות נכונות ממקום של ידע ובטחון, ומבלי לעשות טעויות שיכולות לעלות מאוד ביוקר בהמשך הדרך.