התנגדות למגורים בקומה גבוהה ובעיות הלכתיות שונות עצרו עד היום פרויקטים של התחדשות עירונית בחברה החרדית אלא שהגידול באוכלוסייה, הצורך בדירות גדולות יותר ובמיגון ועליית מלמדים רבות על שינוי הדרגתי בגישה להתחדשות עירונית בחברה זאת.
האם מתחת לפני השטח מתחוללת פריצת דרך בעולם ההתחדשות העירונית לציבור החרדי? משלושה פרויקטים שמקודמים בימים אלה בירושלים, ניתן ללמוד על שינוי בגישה המסוייגת שאפיינה את הציבור הזה לאורך שנים רבות, שמנעה עד כה ביצוע של פרויקטים להתחדשות עירונית בשכונות חרדיות. נראה כי רבנים קהילתיים נוטים יותר לאשר ליזמים לפעול בשכונות הללו, אם כי תוך התניות מחמירות.
התחדשות עירונית הוא תחום מורכב מאוד בכל קהילה, אך במה שמדובר באוכלוסייה החרדית, המורכבות גדולה אף יותר. מדובר בקהילות סגורות, שכוללות משפחות גדולות, בעלות צרכים מיוחדים – למשל מעונות ומוסדות חינוך מיוחדים, מוסדות ציבור ובראשם בתי כנסת – אך לא רק.
שאלות הלכתיות מונעות הקמת מבני מגורים גבוהים, עקב סוגיית המעליות והאפשרות להשתמש במעליות של שבת, וכמו כן הקהילות לא מעוניינות שאנשים שאינם משתייכים אליהן ירכשו את הדירות החדשות שיוקמו בפרויקטים המתחדשים.
מהצד השני, דווקא המאפיינים המיוחדים הללו לוחצים לכיוון החרדיות: ראשית, בחלק גדול מהמקרים יש לחץ דמוגרפי: המשפחות הגדולות גרות בצפיפות רבה ברירות שקטנות מהצרכים שלהן: גם מוסדות החינוך והמוסדות ערך הדירות מובילים לשינוי בתחום קטנים מידין ולבסוף, הזדקנות הבתים והדירות הישנות, המחסור במיגון והסיכון מרידות אדמה. כל אלו לוחצים על ביצוע של פרויקטים של התחדשות עירונית.
היתרון של ירושלים הטופוגרפיה ההררית מאפשרת לבנות מגדלים
שלושת הפרויקטים המקודמים בימים אלה עבור קהילות חרדיות, מלמדים רבות על שינוי הדרגתי בגישה להתחדשות עירונית בחברה זאת. הפרויקט הראשון הוא נווה יעקב 28-32, שאותו יוזמות חברות טרא נדל"ן ורוטשטיין. באחרונה נשלחו הודעות רשמיות ל־111 משפחות, כי עליהן לפנות את הדירות שלהן בחודש יולי, לצורך הריסת המבנים הישנים והקמת מגרלים בני 19 קומות ומעל ל־500 דירות. במסגרת הפרויקט כל דייר קיבל הגדלה של 25 מ"ר לבית, מרפסות רגילות של עד 18 מ"ר ומרפסת סוכה בשטחים שבין שניים לשבעה מ"ר. בנוסף, כל דייר יקבל חניה ומחסן פרטיים בטאבו. כמו כן יוקמו שבעה גני ילדים, שני בתי כנסת, ושטחי מסחר מותאמים לצרכים. הפרויקט מחזיק בהיתר חפירה וגם אישור ועדה מקומית להיתר המלא, ויוצא לדרך אחרי שנים של תכנון הלכתי ומקצועי.
משה ריצ'ארד, סמנכ"ל תפעול ושירות בטרא, מסביר כי סמנכ"ל הפיתוח העסקי לשעבר בחברה, הוא בוגר ישיבת חברון הליטאית, שלה קהילה בשכונת נווה יעקב. לדבריו, "הוא סיפר להם על אפשרויות הפינוי בינוי וביחד החלטנו, לפני כשמונה שנים, לנסות – לדגום את השכנים ולרחרח האם יש אפשרות לעשות את זה. קודם כל רתמו את המעגל הקרוב של החברים, והקמנו סוג של נציגות. לקח לנו שנה-שנתיים ער שסיימו להסביר לשכנים במה מדובר".
מתוך עיתון גלובס, גליון נדל"ן יום ה'-ו', כ"ז-כ"ח באייר תשפ"ו, 14-15 במאי 2026